האם קיבלת את ההחלטה הנכונה כשנפרדת ממנו?

האם זה טוב שנפרדתם?

 
שלום יקירתי!

תראי, ההדרכה שאני רוצה לתת לך היום, היא אחת החשובות והקרובות לליבי, אז ברשותך, בואי נשים את הקלפים על השולחן כבר מעכשיו.

ההדרכה הזו מיועדת לכל אישה שנפרדה מבן הזוג שלה, או סיימה את מערכת היחסים ביניהם – ומאז, לא יכולה להפסיק לתהות לעצמה: "האם עשיתי את הדבר הנכון כשנפרדתי ממנו?"

חוסר הוודאות הזה יכול "לאכול אותנו מבפנים" ולגרום לנו לחוות תקופה קשה מאוד במשך שבועות, או אפילו חודשים שלמים (גם אם אנחנו הן אלו שבחרו לסיים את הקשר).

כשנמצאים במצב כל כך אינטנסיבי ומבלבל מבחינה רגשית, קשה לדעת לפעמים אם עשינו את הדבר הנכון עבור עצמינו, ועבור חיי האהבה שלנו – או אם עשינו משהו שאנחנו נתחרט עליו מאוד בעתיד.

אז בואי ניגש ישר לעניין.

הנה הדבר הראשון שאני רוצה לומר לך בנושא הזה:

בדרך כלל, ישנן לפחות 20 סיבות שאנחנו יכולות למנות, שבגללן מישהו לא מתאים לנו.

  • אנחנו יכולות לעשות רשימה של כל ההרגלים המגונים שלו (שאנחנו לא אוהבות).
  • אנחנו יכולות לחשוב על כל הדברים הקטנים שמתסכלים אותנו במערכת היחסים עם הגבר הספציפי הזה.
  • אנחנו יכולות לחשוב לעצמינו שאנחנו "יכולות להשיג יותר טוב", וכן הלאה.

אבל האמת הפשוטה היא, שבדרך כלל, הסיבה שבגללה אנחנו בוחרות לעזוב מישהו, יכולה בסופו של דבר להצטמצם לדבר אחד או שניים בלבד, שהפריעו לנו מאוד במערכת היחסים.

עכשיו, אם אנחנו נקדיש את מלוא תשומת הלב שלנו לאותם דברים שהפריעו לנו, ונתרכז בהם, אנחנו נוכל לקבל מזה תובנות מעמיקות יותר, שיעזרו לך להיות בטוחה שעשית את הבחירה הנכונה, ולחזק את ידייך בתקופה הקשה הזו.

הרשי לי לתת לך דוגמא:

לאחרונה דיברתי עם חברה טובה שלי, שהכרתי לעומק אחרי שהדרכתי אותה במשך הרבה שנים. היא סיפרה לי, שהיא בחרה להיפרד ממישהו שהיא הייתה איתו במשך כשנה.

לדבריה, היו לא מעט סיבות שבגללן היא חשבה להיפרד ממנו, אבל הסיבה המשמעותית ביותר הייתה, שהיא הרגישה שהיא השקיעה בקשר ביניהם הרבה יותר ממה שהוא השקיע.

הבעיה כאן היא, שכאשר אנחנו בוחרות לסיים קשר, מיד באותו רגע – ואפילו שבועות וחודשים לאחר מכן – מציף אותנו פחד אדיר, שאולי לא קיבלנו את ההחלטה הכי נכונה.

זה לא קורה בגלל שהסיבה לפרידה הייתה "לא נכונה" – אלא בגלל שאת מתחילה להטיל ספק ולפקפק בהחלטה שקיבלת, וזה למעשה מה שמייצר בתוכך את הפחד הזה. את בטח יודעת על מה אני מדברת:

  • "אולי סיימתי את זה מוקדם מדי?" …
  • "אולי הייתי צריכה לתת לזה עוד צ'אנס?" …
  • "יכול להיות שפסלתי אותו על משהו, שעוד אפשר היה לתקן?" …
  • "אולי אני סתם בררנית מדי, ואני מצפה ממנו שישתנה בדרך שהוא לא הולך להשתנות בה?"…

אני יודעת שהספקות האלו יכולים לגרום לך להרגיש שאת עומדת להשתגע – אבל תני לי לומר לך דבר אחד…

כאשר החלטת להיפרד מבן הזוג שלך, כנראה שהייתה לך לפחות סיבה אחת עמוקה, כבדה ומשמעותית, שבגללה קיבלת את ההחלטה לסיים את הקשר ביניכם.

את חייבת להבין, שזה אפשרי וסביר לגמרי, שלמרות שאת זו שבוחרת לסיים את הקשר – את עדיין כנראה תרגישי כמויות אדירות של כאב אחרי שתעשי את זה… אבל הנקודה שלי היא, שהכאב הזה לא אומר שההחלטה שקיבלת הייתה לא נכונה!

התחושות האלו שאנחנו מרגישות, יכולות "להוליך אותנו שולל" לפעמים, וממש להטעות אותנו.

כאשר אנחנו מרגישות בודדות, וכאשר אנחנו נכנסות פתאום ל"לופים" אינסופיים של מחשבות וחששות:

– שאולי אנחנו לעולם לא נמצא מישהו שיהיה מספיק טוב עבורינו,
– או שלא נפגוש את "הגבר המושלם" שחלמנו למצוא מאז שהיינו בתיכון –

זוהי בדיוק הנקודה שבה אנחנו מתחילות לפקפק בהחלטה שקיבלנו!

כשאנחנו מגיעות לנקודת הפקפוק הזו בתהליך המחשבה שלנו, ההיגיון דוהה ומתחיל להיעלם לאט לאט, ואנחנו מתחילות לעשות אידאליזציה למערכת היחסים, שהרגע בחרנו לצאת ממנה!

אנחנו מתחילות להסתכל עליה בערגה ובנוסטלגיה. אנחנו שוכחות את הדברים הרעים שבגללם רצינו להיפרד מהגבר, ומעצימות בראש שלנו את הדברים הטובים שהיו בקשר.

אנחנו שוכחות מכל הדברים, שהיו מספיק "כבדים" וגדולים כדי לגרום לנו לשקול את הדברים בכובד ראש, ולאחר מכן – להחליט שאנחנו לא יכולות להמשיך בקשר הזה יותר.

הנה מה שאני ממליצה לך:

ברגע שהפקפוק עולה בך, העלי בזכרונך את אותה הסיבה המרכזית שגרמה לך להיפרד ממנו. את הדברים שהוא עשה (או לא עשה למרות שציפית) ושגרמו לך לתסכול גדול. היזכרי בתחושה שזה גרם לך להרגיש, ואת תביני עד כמה ההחלטה שעשית הייתה נכונה.

האלמנט השני שצריך לקחת כאן בחשבון, הוא "הרעש הלבן" מכל הסביבה שמקיפה אותך, ולמעשה מכל האנשים שאת מדברת איתם (או שמדברים איתך) על הנושא הזה.

יש המון אנשים מסביבך, שכאשר את סובלת, מתייסרת, ובוכה בלי סוף על מערכת היחסים שלך, שהתרסקה – קשה להם לראות את זה, והם ינסו להשפיע עלייך כדי לעזור לך "בטווח המהיר", אבל לא בהכרח בצורה שהיא באמת הכי טובה בשבילך.

לא מדובר כאן על שום דבר שנעשה בכוונה רעה, מן הסתם – אבל אותם אנשים, כנראה יגידו לך בשלב מסויים:

את יודעת… את לא חייבת לעשות את זה לעצמך. אולי את יכולה לתת לזה עוד צ'אנס. לנסות שוב, ולראות אם את בטוחה בהחלטה שלך.

עכשיו, שימי לב, שהם לא יגידו את זה מיד בהתחלה, כשהפרידה עודנה טרייה… רוב הסיכויים הם, שכשזה רק קורה, הסביבה שלך תכבד את הבחירה שלך, תיתן לה אישור ותוקף, ואפילו תגונן עליה.

אבל…

לאחר שיעבור קצת זמן, והם יראו שאת ממש, ממש מדוכאת, מדוכדכת ועצובה – האכפתיות שלהם כלפייך, והדאגה שלהם אלייך, עלולה לגרום להם לרצות לעשות כל דבר ש"ירים אותך מהקרשים" בטווח הקצר, אפילו אם זו לא בהכרח ההחלטה האידיאלית עבורך לטווח הארוך.

אז הם יציעו לך לנסות לחזור לקשר ו"לתקן" את מה שלא עבד שם.

את חייבת לזכור – רק את באמת יודעת מה הכי טוב בשבילך, ובשביל חיי האהבה שלך. את יכולה להקשיב לעצות מאנשים אחרים, אבל עשי רק את ההחלטות שאת בטוחה בהן, ושיש להן היגיון מבחינתך.

כשאנשים מסביבנו מתחילים לנטוע בנו את הספקות האלו – "אולי כדאי לך לתת לזה עוד ניסיון?" – זהו השלב שבו אנחנו מתחילות להיות באמת מבולבלות בטירוף, ו"לאבד את הצפון".

את חייבת למתוח כאן קו ברור בין שני דברים שונים לגמרי –

  • "הרעש הפנימי שלך", כלומר: הפחדים הפנימיים שלך, החששות שלך, הדאגות שלך, העצב שלך, וכן הלאה. או בקיצור: כל הדברים שגורמים לך לפקפק בעצמך, שהם חלק טבעי ממה שאנחנו מרגישות אחרי פרידה.
  • "הרעש הלבן החיצוני" – כל העצות המבלבלות שמגיעות מהסביבה שלנו, שבסך הכל אוהבת אותנו, ורק רוצה שנהיה מאושרות. הבעיה היא, שלפעמים, קל לסביבה שלנו לטעות, ולחשוב שהדרך המהירה והבטוחה ביותר לזה שאנחנו נהיה מאושרות, היא פשוט לחזור לאקס שלנו (זה שגרם לנו לסבל שהביאה לפרידה).

תהיי מודעת להבדל בין שני "הזרמים המנוגדים" האלו, ודעי איפה למתוח את הקו בין השיקולים שלך, לבין השיקולים של הסביבה שלך.

הרבה פעמים, נשים "נכנעות ללחצי הסביבה" שלהן, וחוזרות לאקס שלהן, אבל לא מהסיבות הנכונות.

הן לא חוזרות אליו בגלל שהן חושבות לעצמן, "הגבר הזה באמת היה מושלם בשבילי, ואני צריכה לתת לזה עוד צ'אנס" – הן פשוט חוזרות אליו בגלל שהן נכנעו לפחד הזה בעצמן, שהסביבה שלהן רק העצימה בתוכן.

אם את מודעת לעיקרון הזה, ונאבקת כדי להטמיע אותו בחיים שלך – זה כבר יעשה לך חצי מהעבודה.

תראי, אני יודעת שזה כואב. אני לא יכולה לקחת ממך את הכאב הזה, ואני לא יכולה פשוט "לבטל" את העצב שאת מרגישה במחי יד.

אבל מצד שני – הדרך הכי טובה לגרום לכאב הזה להיות אפילו גרוע יותר, היא לפקפק כל הזמן בהחלטה שקיבלנו, ולתהות אם עשינו טעות.

אם יש דבר אחד שאני באמת יכולה לעשות בשבילך עכשיו – זה לחזק את ידייך, ולומר לך באופן הכי גלוי:

אם את ידעת שהסיבות שלך לפרידה הזו היו מוצדקות עבורך – או אפילו אם הייתה לך רק סיבה אחת, שבכל זאת הייתה מספיק חשובה כדי לגרום לך לשקול את הדברים שוב ושוב, ולעזוב בסופו של דבר…

אז כנראה, שאת עשית את הבחירה הנכונה בשביל עצמך!

והדבר הכי טוב שאת יכולה לעשות בשביל עצמך כרגע, הוא לחיות עם ההחלטה הזו בשלום, ולחכות שהכאב האדיר שאת מרגישה כרגע יעבור.

– מותר לך לפחד.

– מותר לך לכאוב.

– זה בסדר שתתגעגעי לבן הזוג שלך.

– את אפילו יכולה לקנא בטירוף כשתראי שיש לו מישהי חדשה.

אבל אל תשכחי לעולם – זה לא אומר שקיבלת את ההחלטה הלא נכונה.

הכאב שאנחנו מרגישות, הוא לא תמיד סימן לזה שעשינו משהו "לא נכון". הסתכלי על זה בצורה הבאה – הכאב הזה, הוא בסך הכל סימן לזה שאת צריכה לצמוח, להתפתח, ולהתגבר על המכשולים שאת מתמודדת איתם כרגע בחיים שלך.

אל תתני לפחדים האלו לבלבל אותך. אל תתני לחוסר הוודאות הזה לגרום לך לסטות מהדרך, שעמוק בלב שלך – את יודעת שהיא נכונה.

אל תאפשרי לעצמך בשום אופן לחזור "לשביל" שאולי יהיה לך הכי נוח בטווח המיידי – אבל בטווח הארוך, רק יגרום לך ליותר כאב, בלבול ועצב.

בחרי לצמוח ולהתפתח בחיים שלך, אפילו אם כרגע זה נראה קצת קשה. אני מבטיחה לך שאם תאמיני בעצמך, ותלכי בלב שלם אחרי ההחלטות שקיבלת בשביל עצמך – המרחק לחיים טובים ומספקים יותר, יהיה קצר בהרבה ממה שאת חושבת.

בהצלחה יקירתי!

איך לגרום לו לרדוף אחרייך
21 תגובות על “האם קיבלת את ההחלטה הנכונה כשנפרדת ממנו?
  1. ליאורה כהן

    את הכי צודקת בעולם.בגלל ספקות כאלה נתקעתי כמה שנים טובות.עכשיו החלטתי לעזוב סופי…

    • שירת

      מאוד נכון קשה להמשיך אך גם קשה להישאר,חזרה לקשר זה גם חזרה, על טעויות לא פתורות,הזמן הוא דבר יקר בחיים וחבל לבזבז אותו לריק….

    • מרי נועה ב.

      מיכל יקרה
      כל מה הכתבת וכל העצות פניני חוכמה הן תודה רבה

      • מרי נועה ב.

        בוקר טוב ונפלא
        לקבל עצות חכמות והכוונה נכונה לצאת ממערכת יחסים שלא זזה מבחינתי לשום מקום טוב ומתאים לי.
        תודה

    • פנינה כ

      ההחלטה לסיים קשר בדרך כלל מוצדקת ונובעת מתסכול מהקשר או אכזבה.כאשר מסתיים קשר זה כואב אך נובע מתחושות שלנו שמוצדקות.

  2. סנא

    אני עשיתי הכל בשביל הקשר הזה המסובך והכי קשה יש הרבה דברים מפרידים בינינו אבל עשיתי כל מה שאני יכולה להתגבר עליהם והוא לא עשה משהו רציני בשביל שהקשר יצליח ובסוף התרחק ונטש אותי לבד

    • סנא

      אני עשיתי הכל בשביל הקשר הזה המסובך והכי קשה יש הרבה דברים מפרידים בינינו אבל עשיתי כל מה שאני יכולה להתגבר עליהם והוא לא עשה משהו רציני בשביל שהקשר יצליח ובסוף התרחק ונטש אותי לבד

  3. ויולט מוזס

    אם החלטת לעשות את הצעד אז כנראה זה היה חזק ממך ואם הצלחת להודיע לו על כך בקור רוח אז זה מה שהיה צריך לקרות.
    זמן זה הדבר הכי טוב, ככל שיעבור הזמן את תביני שזו ההחלטה הכי טובה בשבילך כי אם זה היה עובד לא היו לך ספקות לגבי ההמשך.
    אם היה טוב היית נשארת שם!
    יבוא אחר טוב יותר ומתאים יותר.
    זמן זו התרופה הכי טובה!
    בינתיים תאהבי את עצמך.

  4. esti46

    שלום

    אחרי כל כך הרבה פרידות וחזרה החלטתי להפסיק לחזור – אתם צודקים ואני יודעת על כמה דברים שבגללם הפעם אני לא אחזור אך אזכיר לעצמי כל פעם מחדש למה החלטתי מה שהחלטתי .

    תודה

  5. אסנת

    המאמר הזה הגיע אלי ברגע הכי מתאים.
    לפני מספר ימים הודעתי לגבר איתו יצאתי חצי שנה על סיום הקשר בינינו.למרות שהייתי שלמה עם החלטתי והיא התבשלה אצלי זמן רב,ייסורי הפרידה קשים וכואבים. למרות פגמיו הרבים והתנהלותו הפוגענית, אני מתגעגעת אליו והוא חסר לי. אבל אני יודעת שבסופו של דבר הכאבים יחלפו ואני אוכל להתחזק ולצאת לדרך חדשה והכי חשוב לזהות מהתחלה דפוסים שליליים במערכת זוגית ולא לחזור על טעויות.

    • אלמוג

      וואי גם לי בול ! לפני כמה ימים נפרדתי מבחור שיצאתי איתו חצי שנה לאחר מלא פרידות כושלות שבסופן חזרנו..הפעם זה היה לתמיד.וזה קשה וכואב ברמה שקשה להסביר…

  6. יעל

    כדי לצמצם חרטות, צריך למצוא את הרגע הנכון למימוש ההחלטה ולחתוך. כשיש לך לב מגומי, שום דבר לא נראה מספיק רע כדי לחתוך ולהמשיך הלאה… הכיני את עצמך לפרידה ושנני אותה, קבעי לך מועד כללי מראש ( נניח עד ראש השנה, עד החופש הגדול וכו') שימי לב לרגע הנכון בו את כבר לא יכולה יותר, יתר על כן – חפשי את הרגע הזה וחתכי!.

  7. מ

    את כלכך צודקת. אני עכשיו נמצאת במערכת יחסים כזאת 3 שנים ובמשך השנה האחרונה אני בספקות כל הזמן. נפרדנו וחזרנו כמה פעמים כרגע אנחנו ביחד אבל תמיד אני מתלבטת אני לא יודעת מה לעשות

  8. דנה

    כ"כ מדויק, וכ"כ רלוונטי לגבי בימים אלה. תודה על הפוסט החשוב הזה.

  9. אלמונית.

    היי. תודה על המאמר הזה. אני נמצאת כרגע לפני החלטה חשובה בקשר שלי. אומנם אנחנו יוצאים רק שלושה חודשים, אבל אני מרגישה שבשבועות האחרונים אני עושה יותר כדי להיפגש וליצור חוויות זוגיות מאשר לו. אני באמת לא רוצה לוותר כרגע כי אני באמת מרגישה שזה זמני. איך אבל אני יכולה לגרום למצב להשתנות? אני לא רוצה לוותר עדיין.

  10. ע

    ההחלטה עבורי לשחרר את האדם שאהבתי עודנה קשה, בעיקר לאור העובדה שיש לנו ילד משותף. אך כל זה הם פחדים שיופרכו בעתיד. כ"כ נכון לא להתבכבש בזכרונות העבר, אלא להתרכז במה שגרם לך לא לרצות לחיות ואיתו ובכך לפתוח את הלב עבור האדם שראוי לך באמת!

  11. ליה

    תארת אחד לאחד את מה שעברתי. נפרדתי ממנו, אחרי חצי שנה סימס לי, התקשקשנו… עדיין לא התגברתי וחברה הציעה לי לנסות שוב. כשרציתי אמר שיש לו חברה. חודשיים אחרי ראיתי אותם ביחד.
    ברור לי שאנחנו לא מתאימים. שחררתי במטרה להשיג משהו טוב ומתאים יותר

  12. נרי

    יש לי שני דברים שאולי יכולים לעזור, קודם כל לא לפחד להיות לבד לכבד את הלבד ולאהוב אותו (רק לא להתמכר כמוני), וכשנמצאים במקום בטוח, זה הרבה פחות מפחיד לאבד משהוא שהערך שלו מוטל בספק, ודבר שני קצת שטותי, לעדכן את התמונה של הבחור לתמונה שמייצגת את הדבר שמגעיל אותך אצלו/ שאת סולדת ממנו, זה עוזר לא לשכוח למה את בעצם לא צריכה אותו בחייך…

  13. מאיה

    תארת אחד לאחד את מה שעברתי. נפרדתי ממנו, אחרי חצי שנה סימס לי, התקשקשנו… עדיין לא התגברתי וחברה הציעה לי לנסות שוב. כשרציתי אמר שיש לו חברה. חודשיים אחרי ראיתי אותם ביחד.
    ברור לי שאנחנו לא מתאימים. שחררתי במטרה להשיג משהו טוב ומתאים יותר.

  14. פנינה כ

    לפעמים אנחנו לא יודעות מה לעשות בקשר.האם להמשיך
    ולתת הזדמנות,לשוחח בכנות עם בן הזוג כדי לנסות ולפתור את הבעיה.באופן כללי צריך לסמוך על תחושות הבטן שלנו לפנינהגבי הקשר.התחושות הן אמיתיות.עדיף לחתוך מאשר לסבול.
    פנינה

  15. טרי

    וואו כ״כ נכוון ….
    כמה קשה להיפרד ולשכוח..-:(((

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *